דויד לוייתן נולד וגדל בקיבוץ גבעת ברנר. לאחר שירותו הצבאי אותו החל בשייטת 13 וסיים בחיל המודיעין, החל את לימודיו במכון אבני לאמנות. בתקופת לימודיו ב"אבני" נוצר קשר בינו לצייר יחזקאל שטרייכמן, דויד אף החל ללמד ציור במכון אבני ובו בזמן שימש כאסיסטנט של שטרייכמן. בשנים 1977 1979 זנח דויד את הציור לטובת אובייקטים תלת מיימדיים, בהם ניסה כוחו בהשוואת המחזוריות בטבע למחזור החודשי של האשה. בשנת 1979 עבר הצייר לאמסטרדם, שם הושפע עמוקות מיצירתו של אלבר קאמי, "הנפילה" לה גם הקדיש את תערוכתו הראשונה באמסטרדם. את חמש שנותיו הראשונות שם חווה בציוריו את עיקרון "האמן המיוסר" המצר את סבלו של המין האנושי. עם זאת, נופי השלג הלבן במרחבים ה"אינסופיים" של צפון הולנד, השרישו בו את קדושת הנצח, "הלבן הטהור המסמל את הנצחי", לדבריו, אשר כל כך השפיע עליו, והחל לחדור אט אט לעבודתו רק בדיעבד, לאחר שנים. מתוך געגועיו לנוף הים תיכוני, נהג לבלות כשבועיים מדי שנה, ביוון, בכל פעם על אי אחר, כשהוא שוכר חמור ומעמיס עליו את ציודו. בשנת 1985 עבר דויד קורס אינטנסיבי בהנחיית קבוצות, דבר שהוציאו מ"תקופת האמן המיוסר" וגרם לשינוי מהותי בעבודתו, אך הצבעים העזים בציוריו המשיכו לייצג את צבעיו העזים של הנוף הים תיכוני. בשנים 1987 1989 הנחה דויד סדנאות העצמה: "אינטואיציה אהבה יצירתיות" ובמקביל לימד באופן פרטי ועזר בהתנדבות בהכנת תיקי עבודות לאמנים צעירים להגשה לבתי ספר לאמנות. בשנת 1992 קיבל דויד אזרחות הולנדית על תקן "Naturalization", ובמקביל החל לעבוד גם בפריז, את השנתיים הבאות נהג לבלות ולעבוד לסירוגין בפריז ובאמסטרדם מדי שבועיים. בקיץ 1994 חזר דויד לישראל, כשהוא עדיין שומר על הסטודיו באמסטרדם לצורכי עבודתו, וב-1998 ויתר עליו ונשאר באופן מוחלט בישראל. מאז שובו לישראל, חילחל הצבע הלבן אל בדיו, ולאחר זמן מה נהיה דומיננטי פחות או יותר. דויד חש משיכה עזה לצבע הלבן, לעיתים פורצים מתוכו צבעים עזים, צבעי אדמה ואש, ולעיתים מכסים אותם האוויר והמים באופן חלקי. המקור: אתר ויקיפדיה .