גיזלה נולדה ב-20.2.1914 בלבוב שבפולין לפרידה ואברהם ריגלהאופט. הם עמדו להגר לליפציג להתאחד עם משפחתה של אמה. אך התעכבו בוינה ושם נולדה חוה, אחותה של גיזלה. לבסוף הם הגיעו לליפציג. שם נפרדו ההורים, וכל עול המשפחה נפל על אמה. האם עבדה בריכוז המטבח של הקהילה היהודית ודאגה ששתי הבנות יקבלו את החינוך הטוב ביותר. באותן שנים תנועת "החלוץ" והציונות היו הציר המרכזי של חייהן. גיזלה סיימה את סמינר המורות ומיהרה לעלות לארץ, תחילה כתיירת והיא נקלטה במהרה בגבעת ברנר. אחרי שנה הגיעו גם אחותה חוה ואמה. גיזלה ילדה שתי בנות, את הראשונה יעל מנישואיה לצבי דורמן ואת נורית מנישואיה השניים לגד ממוט. עם השנים וההתבגרות שלה, היא יצאה להשתלמות ב"אורנים" ואחריה הייתה שנים רבות גננת. טיפלה בהקמת "גן זמיר", הייתה שותפה בוועדת החינוך במשק ובריכוזו. היא גוייסה גם לריכוז וועדת החנוך של ה"קיבוץ המאוחד", עם כל ריחוקה מהבית והנסיעות המרובות. באופן טבעי נמשכה לבעיות של ה"חינוך המיוחד". בשלב מאוחר יצאה לשנת השתלמות ואז עברה לעבוד מלא ב"חינוך המיוחד". אחרי שנים רבות של עבודה בחינוך עברה לעבוד ב"בנגלי". מותו של גוטשי ייצר חלל עצום והוא התמלא במעט ולאט, על ידי הקשר המשפחתי ההדוק עם הבנות והנכדות, ועל ידי שמיעת מוסיקה שאהבה ולימודים באוניברסיטה בתחום האמנות , פסיכולוגיה חברתית ופילוסופיה. בתחילת שנות התשעים עברה גיזלה לעבוד בארכיון. המפגש עם החברים נתן לה הרגשה שהיא עדיין תורמת. באחת השיחות דיברה על אורח חייה כך: "כשאני מסכמת את חיי בקיבוץ, אני יכולה שבסך הכל מרוצה. למרות הבעיות והקשיים שהיו, הייתי שוב בוחרת את אותה הדרך. את הקיבוץ המציאו בשבילי"... נפטרה 2.6.2004