צבי נולד ב-27.7.1912 בקורדינה עיירה קטנה בפולין להוריו אפרים ומרים וינברגר, משפחה מסורתית דתית. הוא היה הבן השני בין ארבעה ילדים. בשנת 1920 היגרה המשפחה לברלין ומצאו מגורים בקהילה היהודית. הודות לשליטתו באידיש למד גרמנית וגמר עשר כיתות בבית הספר הריאלי בהצטיינות. למד חייטות ועבד במקצוע. בגיל צעיר הצטרף לתנועת הנוער הציונית י.י.וו.ב ואחר כך ל"החלוץ". בשנת 1933 עלה ארצה ישר לגבעת ברנר בהשפעתו של נפתלי אונגר חבר גבעת ברנר, שהיה אז שליח בגרמניה. ב-1940 הצליח להביא ארצה את הוריו ואחיו הצעיר. אחיו הבכור ואחותו נספו בשואה. צבי עבד בכל העבודות שהיו קיימות אז במשק, אחרי זמן קצר יצא לעבודות חוץ ועבד בפרדסים בסביבה ובחקלאות. כשחזר למד שרברבות ועבד יחד עם רודי כהן. אין כמעט דירה במשק שלא הורגשה נוכחותו המקצועית של צבי. בשנות השלושים התגייס לנוטרות ושימש כשומר על חניתה ועל גדר הצפון. צבי היה אוטודידקט מובהק. בעזרת מורים, ספרים וקורסים, למד בעצמו היסטוריה יהודית, השתלם בצרפתית ורכש ידע כללי רב. בין עיסוקיו הרבגוניים היו קריאת ספרים יחד עם השמעת מוסיקה, בעיקר מוסיקה קלאסית. קשר יפה ואמיץ היה לצבי עם משפחת אחיו הצעיר, עם ילדיו ונכדיו. ביקוריהם לאורך השנים היוו לצבי מקור שמחה ועידוד. צבי לא הקים משפחה אבל לדבריו לא היה בודד, היו לו חברים טובים בגבעה. בראיון אתו אמר: "כל חיי הייתי חלוץ ואינסטלטור. אני יכול להסתכל אחורה בסיפוק". נפטר ב-21.1.1998