רות נולדה ב-23.2.1912 בנוישטטין, עיר קטנה במזרח גרמניה, בת יחידה ולה אח יחיד. ההורים איזידור ומטה היו יהודים מתבוללים, רחוקים מציונות. אבל רות ואחיה התקרבו לתנועה הציונית. כשעלה היטלר לשלטון היה לה ברור, כי דרכה מובילה לעליה לארץ ישראל. בעצמה עשתה את כל הסידורים ויצאה להכשרה של ה"חלוץ" בליטא. שנה שלמה הייתה בקיבוץ ההכשרה שבקלינובה. בסוף 1935 השתתפה בכנס הכשרות ושם פגשה את יהודה כץ. בעקבות הפגישה עברה רות לקבוץ ההכשרה שלו בוילקוביסקי ושם אף התחתנו. הם המשיכו את הכשרתם אצל איכר בדנמרק ויחד עלו ארצה ב-1936. קבוץ ההכשרה שלהם עלה במאורגן ובא לגבעת ברנר. מכיוון שרות הייתה בהריון הם קבלו לרשותם צריף קטן שבו המיטה תפשה את רוב השטח. אחר כמה שנים עברו לבית סוכנות. ראשון שנולד, היה אורי שנפטר אחרי שנה, לאחר מכן עם השנים נולדו להם עליזה, ראובן וחנה. רות עבדה בשנים הראשונות במטבח וב"בית ישע". במהרה התבלטה התאמתה לעבודה עם ילדים והיא עבדה שנים רבות כמטפלת, בעיקר בבית תינוקות ואחר כך בחדרי החולים של הילדים. כמה שנים עבדה גם בקוסמטיקה ובמשתלה. בעבודה היא מצאה את הטעם בחייה בקבוץ והתמסרה לה בכל מאודה. נפטרה ב-23.2.1979