מלוין נולד בעיירה בגרמניה (המזרחית) בשנת 1906. למד בבית ספר גרמני וזכה לשיעורי עברית. שלוות החיים נקטעה במלחה"ע הראשונה ובעיקר ב- 1921 כאשר החבל סופח לפולין והמשפחות ממוצא גרמני עקרו לברלין. מלוין שלא השתלב בבית הספר יצא לעבודה בבית מסחר לקונפקציה ושם בפעם הראשונה נחשף לתזזית הסוציאליסטית שאחזה בברלין וכמובן לאנטישמיות שהחלה לגאות. כצעיר נלהב הוא עקב (וכמעט נרשם) ל'פתרון הציוני' בבירוביז'אן מאוחר יותר לקבוצת 'עין חרוד' שהתארגנה למימוש החלום הציוני. בתחילת 27' יצא להכשרה בריכוז 'חירות' בכפרים ליד המלן, גרמניה כאשר כל חבר מתגורר ועובד באופן נפרד אצל איכר גרמני. לאחר שעות העבודה נאספו הצעירים ללמוד עברית ספרות ו'ציונות' מה'תרבותני' דב שטוק, לימים פרופ. סדן וה'אידיאולוג' שהגיע מהארץ (לאחר נסיון נפל חלוצי), רופא השיניים ד"ר עמרם גרדנאור, לימים גדנאור. לאחר שהופשרו כ- 10 סרטיפיקטים לעולים הראשונים (אלו שיכלו לארגן 50 לא"י) עלה מלוין בקבוצה זו לא"י בנובמבר 28'. כ'ייקה' ממושמע הוא ראשית הלך להרשם בהסתדרות ושם נאמר לו ע"י חיים הלפרין שהוא ה'נחשון' הראשון הפותח את עליה החמישית. לאחר שנרשם גם אצל הקונסול הגרמני (סדר צריך לשמור) יצא לבקר אצל דודו ברחובות. כדי להראות ל'עולה' החדש מהו קיבוץ, יצאו השניים רכובים על חמור לגבעה שמדרום למושבה וביקרו בפלוגת 'עין חרוד - רחובות' שישבה באוהליה. לאחר שמלוין התרשם נסע לעין חרוד (המקורית) להרשם במזכירות הקבוץ המאוחד, אצל תרשיש. משם נשלח לפלוגת עין טבעון (לימים כפר יחזקאל) שם כבר ישבו אנשי 'חירות' כמו יוסל קיטרון, יעקב אופנהים ויחיאל זק. בסוף דצמבר 28' נשלח מלוין לקלוט בת"א את שני עולי חירות הליגאלים הראשונים, ביניהם ליפא כץ ונקלע אל הויכוח הקשה שזה הרגע הסתיים: האם לקלוט בג"ב 'ייקים'? סירני וסיצ'וק הודיעו לו שהויכוח הסתיים בחיוב וצרפו אותו לפלוגה, וכך היה ל'ייקה ' הראשון שצורף לפלוגת עין חרוד רחובות' שמנתה אז 28 חברים וחברות. מלוין השתלב עד מהרה בעבודה הקשה, בעיקר בחפירת בארות, הנחת צינורות ועגלונות ונטל חלק בהתרחבות המשמעותית של הישוב (הרעב והמובטל) באותה שנה. עם פרוץ מאורעות תרפ"ט ניטשה ג"ב והחברים עברו לשילר ולרחובות. הימים ימי אוגוסט, עת הבציר וכל הערבים ברחו, כך שפתאום היתה עבודה לכולם/ן. לאחר שחזרו לנקודה הוחל ברכישת קרקעות והרחבת המשק החקלאי. מלוין היה בין הראשונים שקיבלו קביעות אצל סמילנסקי בפרדס, והגיע לדרגת טרקטוריסט. בשנת 32' נבחר מלוין לסדרן עבודה ואחר למרכז קניות והמשך כגזבר ומזכיר חוץ עד שנת 1945בשנים אלו עסקו החברים בעיקר בעבודות חוץ ופיתוח ענפים חדשים (גן ירק, פרדס, כרם, רימון ועוד) וממלאי התפקידים הציבוריים עסקו כל העת בחיפוש אחר מקורות תעסוקה. חברי המשק נדדו מים המלח בדרום ועד גשר (מפעל רוטנברג) בצפון. ג"ב גם השתלבה בחיי ומוסדות הפועלים הארץ, בעיקר ברחובות , ובימי 1 במאי צעדה בסך קבוצה גדולה ומרשימה של חברים ברחובות העיר. ב- 1946 גוייס מלוין בשליחות ה'חלוץ' בצרפת להכשיר את פליטי השואה לעליה (בעיקר בלתי ליגאלית) לעליה לארץ ולאחר שחזר בסוף 1947 שב אל הטרקטור לתקופה קצרה, ושוב היה למזכיר חוץ. לאחר מלחמת העצמאות והפילוג עבר מלוין ל'רימון' למספר שנים ואחר כך ל'תנובה' שם ניהל מחלקה גדולה, עד שנאלץ לעזוב מסיבות בריאותיות. מלוין המשיך ללוות את הבקרה התקציבית של ג"ב עד סוף ימיו. כשסיכם את הביוגרפיה שלו אמר: "ג"ב מעולם לא היתה משופעת בגנרלים מן השורה הראשונה. פרט לסירני לא היו אצלנו אישים ברמה של מנהיגי פועלים או הישוב ולא שרי ממשלה, אבל היו אצלנו הרבה קצינים טובים. ג"ב נישאה על כתפיה של חבורת קצינים זו, חבורה מלוכדת של אנשים מסורים ובעלי תושיה, אשר נאבקה בקשיים ובמכשולים בדרך, יכלה להם. הם אשר הצעידוה קדימה". חומר נוסף מלוין מספר את קורות חייו 1976 חוברת זכרון