אברהם הוא הבן הבכור של מנחם ואסתר סיגורה. עוד שהיה ילד גילה אברמיקו את בעלי החיים והיה ממקימי ה'ארנבייה' בגבעה. הוא עבד בדיר, ברפת ובכל מקום שהיו חיות. כשהתגייס לצבא הגיע לבקו"ם ובקשתו היחידה היתה - לשרת עם חברו הטוב בני היכל. אברמיקו נחשב עד היום לחייל הראשון והיחיד שהתנדב רשמית לחרמ"ש. לאחר תום שירותו חזר לסוסים לפרות ולכבשים והיה בין מקימי אורוות הרכיבה ומגדלי החזירים. לאברמיקו היו כל השנים בעלי חיים, סוסים תרנגולות ומה לא, וכל עונות השנה הוא היה טרוד בהאכלתם. לאחר רומן קצר עם רינה ורטהיים, התחתנו השניים ונולדו להם 3 ילדים. אברמיקו היה בין היחידים שכל השבוע היה בבגדי עבודה- ורק ביום שישי בערב, היה לובש את חולצתו הלבנה ועולה לחדר אוכל. יחד עם חברו מאיר גורדון היה יוצא אברמיקו לרכיבה, בדרך כלל לכיוון בית גוברין, כמובן אל בני היכל. עם השנים היתה האורווה והצריף של תמרי למוסד מקומי - פרלמנט בו התנהלו מדי יום שישי אחה"צ דיונים, בעיקר בנושאי קיבוץ ומוסר (עבודה). אברמיקו היה מספר שנים מנהל משק בית ספר ואחר כך טרקטוריסט של 'רימון'. שלוותו הנפשית סייעה לו לנסוע מדי יום ביומו, בגשם ובשרב, במשך שנים,במהירות 4 קמ"ש - עם ה'פול טריילר' והג'ון דיר מ'רימון' למחסן 8. עם סגירת 'רימון' הפך אברמיקו לשומר (מסך) של הקיבוץ.